בכר נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

האם הוכח כי התאונה נשוא תביעה זו מהווה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

הקדמה

התובע, יליד 2.2.1964, חקלאי בעיסוקו העיקרי, נפגע בתאונה מיום 18.8.09.

התאונה הוכרה כתאונת עבודה ע"י המל"ל, ולתובע נקבעה דרגת נכות צמיתה על פי דין בשיעור 19%, בגין נכות בתחום האורתופדי ובתחום הנפשי.

בכתב התביעה טען התובע כי בזמן עלייתו לטרקטור במטרה להמשיך בנסיעתו במהלך עבודת גידור, נפל ממדרגות הטרקטור ונפגע ביד שמאל.

התובע נפגע בכף יד שמאל, בעיקר באגודל. נגרם לו שבר של הגליל הדיסטלי עד כדי אמפוטציה של הגליל הדיסטלי.

התובע טופל ביום התאונה בביה"ח בנהריה ואושפז למשך 5 ימים במחלקה האורטופדית, עד ליום 23.8.09. בהמשך טופל בביה"ח רמב"ם.

הנתבעת התכחשה לחבות וטענה כי התאונה לא התרחשה כנטען וכי אין מדובר בתאונת דרכים.

הדיון פוצל להכרעה בשאלת החבות תחילה.

גרסת התובע

התובע הגיש תצהיר בנוגע לנסיבות התאונה. בתצהירו טען כי ביום 18.8.09 עבד בגידור המשק החקלאי שלו. הוא היה מגיע לנקודת סימון, יורד מהטרקטור, מבלי לכבות את המנוע, תוקע באדמה עמוד מתכת זוויתי (כונה בדיון "בזנט") באמצעות הלמניה (כלי שזה ייעודו; גליל מתכתי שמשני צידיו ידיות אחיזה, ואשר חלקו העליון הפנימי הולם בבזנט). לאחר מכן היה התובע עולה חזרה על הטרקטור וממשיך לנקודת הסימון הבאה. בשעה 17:30 או בסמוך לכך, הגיע לנקודת סימון, ירד מהטרקטור, תקע בזנט, וכשעלה חזרה במטרה להמשיך לנקודת הסימון הבאה, החליק במדרגת הטרקטור, מלמעלה למטה, ויד שמאל שלו נמעכה בין ההלמניה בה אחזה לבין הטרקטור, וליתר דיוק בין ההלמניה לבין מוט ההיגוי השמאלי של הטרקטור. המיקום המדוייק של מקום הפגיעה בטרקטור הומחש על גבי תמונות הטרקטור שצורפו לתצהיר ("ת/1"). לטענת התובע בזמן התאונה היה לבדו בשטח. לאחר שהתאושש מרגע הפציעה, הלך לביתו ואשתו פינתה אותו לביה"ח.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בחומר הראיות ובטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי התובע לא עמד בנטל להוכיח את נסיבות התרחשות התאונה כנטען על ידו, ומשכך לא הוכח כי מדובר בתאונת דרכים.

עדות יחידה

גרסת התובע הינה עדות יחידה של בעל דין, כמשמעותה בסעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971. גם במקרים בהם נטען כי תאונה התרחשה כאשר לא היו עדים לתאונה, ושמא אף בעיקר במקרים בהם כך נטען, יש צורך בסיוע לעדות היחידה. סיוע זה עשוי להימצא, למשל, במסמכים שונים ובתיעוד רפואי. סיוע זה עשוי להימצא בעדויות נסיבתיות בנוגע למהלך העניינים לפני ואחרי התאונה הנטענת, באופן שיש בו כדי לחזק את העדות היחידה של בעל הדין. תחליף לסיוע "חיצוני" מעין זה עשוי להימצא בכך שבית המשפט מוצא שיש בידו ליתן אמון מלא ושלם בעדות היחידה של בעל הדין.

בענייננו, לא מצאתי כי אני יכול ליתן בעדותו של התובע אמון מלא ומוחלט, במידה הנדרשת לסיוע.

בענייננו, לא ניתן לראות במסמכים ובתיעוד הרפואי משום סיוע לעדותו היחידה של התובע. כפי שיפורט בהמשך, אלו אף פועלים, במידה לא מבוטלת, לחובתו.

בנוסף, בענייננו, לא הובאה עדות נוספת לתמיכה בעדותו היחידה של התובע, בנוגע להשתלשלות העניינים לפני ואחרי התאונה.

ביחס לנקודה אחת בהקשר אחרון זה, לא זו בלבד שלא הובאה עדות ובהעדרה אין סיוע, אלא שבנוסף אי-הבאת העדות ע"י התובע אף פועלת לחובתו. כוונתי לכך שבתצהירו של התובע נטען כי לאחר התאונה ביקש משכנו, מר ברק בביל, שיחזיר אליו הביתה את הטרקטור המונע שנותר במקום התאונה (יצויין כי התובע לא פירט מתי בדיוק ביקש זאת מהשכן ובאיזה אופן והותיר בתצהירו את הנקודה עמומה במקצת). למרות שמדובר בעדות מתבקשת, לא הובא השכן לעדות.